מאמר 1 -
כותרת- דימוי גוף נמוך- מי האשם האמיתי?
מאת- צוות בטיפולנט
עיקרי הדברים- מידי יום אנו נעמדים מול המראה, ומבקרים את עצמנו על קמט חדש או כמה קילוגרמים עודפים, ולאחר מכן מבטיחים לעצמנו לאכול בריא יותר ולעשות ספורט. אין ספק שהחיים שלנו יהיו טובים יותר אם נאהב את הגוף שלנו. אך כאשר אנו שומעים חבורת ילדות מדברות על סוגי דיאטות, או כשאנחנו שומעים שהבת של השכנה לקתה באנורקסיה - ברור לנו שמשהו בעיסוק בגוף כבר ממש לא בסדר.
כיצד דימוי הגוף מתפתח- מוגדר כ"מכלול התפיסות, המחשבות, התחושות והרגשות של האדם היחס לגופו". דימוי הגוף מבוסס על רכיב תפיסתי (האם אני שמן או רזה), חשיבתי ("אם הייתי ניראת יותר טוב החיים שלי היו שונים"), תחושתי (עד כמה אני שולטת בגוף שלי) ורגשי ("אני שונאת את איך שאני ניראת").
אנו חיים בחברה השמה דגש על המראה החיצוני, דימוי גוף חיובי גורם רבות לרווחה נפשית ולערך עצמי גבוה ולעומתו דימו גוף נמוך קשור בערך עצמי נמוך ודפוסי אכילה בעייתיים העלולים לסייע בהתפתחות הפרעות אכילה קשות.
דימוי גוף שלילי, על מי האשמה?- בשנת 1,400 אישה מלאה נחשב לאישה יפה.
בעשורים האחרונים חלה ירידה במשקלן של הנשים שנבחרו למלכות יופי וחלה עלייה משמעותית באחוז הסובלים מהפרעות אכילה.
מחקרים רבים הצביעו על הנטייה האנושית להשוואה לאידאלים תרבותיים (דוגמניות וכוכבי קולנוע יפים) אשר מביאה לחוסר שביעות רצון מהגוף שלנו.
גישה מרכזית המסבירה את התפתחות דימוי הגוף מציעה כי דימוי זה מבוסס על שלושה משתנים:
1. מודעות לאידאל הרזון- מתייחסת לידיעה חברתית כוללת שלפיה אנשים חושבים שככל שאתה רזה, כך סביר שתיראה יותר טוב.
2. הפנמה של אידאל הרזון- מתייחסת לאלמנטים חברתיים, רגשיים המצביעים על אמונה באידאל זה, מצביעה על רצון להיות רזה יותר או בעלת גוף דומה לזה של דוגמנית.
3. לחץ לרזות- מתבטא החוויה של לחץ סביבתי לירידה במשקל.
מחקר שבחן את השפעתם של הגורמים הללו מצא קשר חזק בין הפנמת אידאל הרזון ותפיסת הלחץ לרזות לבין דימוי גוף שלילי, בנוסף מחקר אחר מצא שהקשר בין חשיפה למדיה לבין דימוי גוף שלילי הוא חלש מאוד. אך לעומת זאת, מחקרים אחרים מדגישים את חשיבותם של גורמים בין אישיים וחברתיים בהשפעתם על דימוי גוף, ומפריכים את התפיסה הרווחת לפיה "הטלוויזיה אשמה".
כותרת - ילדים עלולים לפתח הפרעות בדימוי הגוף מגיל שנתיים.
מאת- ד"ר איתי גל
עיקרי הדברים -
מחקר חדש מצא שהפרעות בדימוי גוף עלולות להתפתח כבר בגיל שנתיים. רוב ההורים משוכנעים שהילד מתחיל לחשוב על מבנה גופו רק בגיל ההתבגרות, אך חוקרים מצאו שחרדות ממבנה הגוף עלולות להתחיל הרבה יותר לפני כן ואף עלולות לגרום להפרעות אכילה. החוקרים מסבירים זאת בכך שכבר בגיל שנתיים עד חמש הילדים מסוגלים להגיע להתפתחות חברתית בה הם מתחילים להבין על עצמן בהשוואה לאידאל הגוף ולילדים אחרים בסביבתם.
החוקרים ראיינו 30 הורים, שהיו המטפלים העיקריים לילדיהם. פרופ' ג'נט ליכטי ועמיתיה מצאו כי 40% מההורים שהשתתפו במחקר לא זיהו סימנים המעידים על חרדה מדימוי גוף והתייחסות של הילד למשקלו, הערכות על גודלו או חיפוש תגובות חיוביות לגבי צורתו החיצונית.
החוקרים ציינו שהתעלמות מסימנים אלה גורמת להורים לפספס הזדמנות למניעת התפתחות הפרעה בדימוי הגוף שעלולה להידרדר להפרעה קשה יותר שתלווה את אותו הילד למשך שנים ארוכות.
מאמר 3 -
כותרת - דימוי גוף: להסביר לילדים שהתמונה לא אמיתית
מאת - ד"ר ליאת הולר הררי
עיקרי הדברים -
היום, כולנו חשופים לתמונות ודימויים חזותיים אחרים שמציגים גוף נשי וגברי שאי אפשר להתחרות בו.
כשאנשים חיים בעולם שעובר דרך רשתות חברתיות, אנו חשופים לתמונות ולמראות שונים ברשת, ודבר זה משפיע על הדימוי העצמי ועל המשקל שלנו.
בעבר הייתה פחות חשיפה מאשר כיום, ומחקרים מראים שמסר חזותי נתפס הרבה פעמים כאמיתי.
הדימויים מציגים לנו לרוב גוף של אישה או גבר, שעוצבו במיוחד לצורך מכירת מוצר או העברת מסר. גוף במבנה ספציפי שלא מציג לנו את המגוון והשוני הקיים במציאות. ובכך אנו עוברים שטיפת מוח ע"י ראיה של דימוי מעוות ולא מציאותי של הגוף הנשי והגברי.
לחשיפה הזו ישנן השלכות רגשיות ופיזיות, וחלקן גורמות לאנשים לרצות לבצע טיפולים פלסטיים.
בני נוער המרגישים טוב עם הגוף שלהם, יהיו פחות פגיעים, ועיסוק בספורט יכול לעזור להרגשה טובה, חיזוק של הביטחון העצמי ושל דימוי הגוף.
כותרת- דימוי גוף נמוך- מי האשם האמיתי?
מאת- צוות בטיפולנט
עיקרי הדברים- מידי יום אנו נעמדים מול המראה, ומבקרים את עצמנו על קמט חדש או כמה קילוגרמים עודפים, ולאחר מכן מבטיחים לעצמנו לאכול בריא יותר ולעשות ספורט. אין ספק שהחיים שלנו יהיו טובים יותר אם נאהב את הגוף שלנו. אך כאשר אנו שומעים חבורת ילדות מדברות על סוגי דיאטות, או כשאנחנו שומעים שהבת של השכנה לקתה באנורקסיה - ברור לנו שמשהו בעיסוק בגוף כבר ממש לא בסדר.
כיצד דימוי הגוף מתפתח- מוגדר כ"מכלול התפיסות, המחשבות, התחושות והרגשות של האדם היחס לגופו". דימוי הגוף מבוסס על רכיב תפיסתי (האם אני שמן או רזה), חשיבתי ("אם הייתי ניראת יותר טוב החיים שלי היו שונים"), תחושתי (עד כמה אני שולטת בגוף שלי) ורגשי ("אני שונאת את איך שאני ניראת").
אנו חיים בחברה השמה דגש על המראה החיצוני, דימוי גוף חיובי גורם רבות לרווחה נפשית ולערך עצמי גבוה ולעומתו דימו גוף נמוך קשור בערך עצמי נמוך ודפוסי אכילה בעייתיים העלולים לסייע בהתפתחות הפרעות אכילה קשות.
דימוי גוף שלילי, על מי האשמה?- בשנת 1,400 אישה מלאה נחשב לאישה יפה.
בעשורים האחרונים חלה ירידה במשקלן של הנשים שנבחרו למלכות יופי וחלה עלייה משמעותית באחוז הסובלים מהפרעות אכילה.
מחקרים רבים הצביעו על הנטייה האנושית להשוואה לאידאלים תרבותיים (דוגמניות וכוכבי קולנוע יפים) אשר מביאה לחוסר שביעות רצון מהגוף שלנו.
גישה מרכזית המסבירה את התפתחות דימוי הגוף מציעה כי דימוי זה מבוסס על שלושה משתנים:
1. מודעות לאידאל הרזון- מתייחסת לידיעה חברתית כוללת שלפיה אנשים חושבים שככל שאתה רזה, כך סביר שתיראה יותר טוב.
2. הפנמה של אידאל הרזון- מתייחסת לאלמנטים חברתיים, רגשיים המצביעים על אמונה באידאל זה, מצביעה על רצון להיות רזה יותר או בעלת גוף דומה לזה של דוגמנית.
3. לחץ לרזות- מתבטא החוויה של לחץ סביבתי לירידה במשקל.
מחקר שבחן את השפעתם של הגורמים הללו מצא קשר חזק בין הפנמת אידאל הרזון ותפיסת הלחץ לרזות לבין דימוי גוף שלילי, בנוסף מחקר אחר מצא שהקשר בין חשיפה למדיה לבין דימוי גוף שלילי הוא חלש מאוד. אך לעומת זאת, מחקרים אחרים מדגישים את חשיבותם של גורמים בין אישיים וחברתיים בהשפעתם על דימוי גוף, ומפריכים את התפיסה הרווחת לפיה "הטלוויזיה אשמה".
מאמר 2 -
מאת- ד"ר איתי גל
עיקרי הדברים -
מחקר חדש מצא שהפרעות בדימוי גוף עלולות להתפתח כבר בגיל שנתיים. רוב ההורים משוכנעים שהילד מתחיל לחשוב על מבנה גופו רק בגיל ההתבגרות, אך חוקרים מצאו שחרדות ממבנה הגוף עלולות להתחיל הרבה יותר לפני כן ואף עלולות לגרום להפרעות אכילה. החוקרים מסבירים זאת בכך שכבר בגיל שנתיים עד חמש הילדים מסוגלים להגיע להתפתחות חברתית בה הם מתחילים להבין על עצמן בהשוואה לאידאל הגוף ולילדים אחרים בסביבתם.
החוקרים ראיינו 30 הורים, שהיו המטפלים העיקריים לילדיהם. פרופ' ג'נט ליכטי ועמיתיה מצאו כי 40% מההורים שהשתתפו במחקר לא זיהו סימנים המעידים על חרדה מדימוי גוף והתייחסות של הילד למשקלו, הערכות על גודלו או חיפוש תגובות חיוביות לגבי צורתו החיצונית.
החוקרים ציינו שהתעלמות מסימנים אלה גורמת להורים לפספס הזדמנות למניעת התפתחות הפרעה בדימוי הגוף שעלולה להידרדר להפרעה קשה יותר שתלווה את אותו הילד למשך שנים ארוכות.
מאמר 3 -
כותרת - דימוי גוף: להסביר לילדים שהתמונה לא אמיתית
מאת - ד"ר ליאת הולר הררי
עיקרי הדברים -
היום, כולנו חשופים לתמונות ודימויים חזותיים אחרים שמציגים גוף נשי וגברי שאי אפשר להתחרות בו.
כשאנשים חיים בעולם שעובר דרך רשתות חברתיות, אנו חשופים לתמונות ולמראות שונים ברשת, ודבר זה משפיע על הדימוי העצמי ועל המשקל שלנו.
בעבר הייתה פחות חשיפה מאשר כיום, ומחקרים מראים שמסר חזותי נתפס הרבה פעמים כאמיתי.
הדימויים מציגים לנו לרוב גוף של אישה או גבר, שעוצבו במיוחד לצורך מכירת מוצר או העברת מסר. גוף במבנה ספציפי שלא מציג לנו את המגוון והשוני הקיים במציאות. ובכך אנו עוברים שטיפת מוח ע"י ראיה של דימוי מעוות ולא מציאותי של הגוף הנשי והגברי.
לחשיפה הזו ישנן השלכות רגשיות ופיזיות, וחלקן גורמות לאנשים לרצות לבצע טיפולים פלסטיים.
בני נוער המרגישים טוב עם הגוף שלהם, יהיו פחות פגיעים, ועיסוק בספורט יכול לעזור להרגשה טובה, חיזוק של הביטחון העצמי ושל דימוי הגוף.
מאמר 4 -
כותרת - השפעת פרסומות מזון על דימוי הגוף של צעירים
מאת - קרן איל
עיקרי הדברים -
בשנים האחרונות ניכרת דאגה בעולם מתפקידם של אמצעי התקשורת בעיצוב דימוי הגוף של קהלים וקהלים צעירים בפרט.
מחקרים מצאו שאמצעי התקשורת מקדמים מוצרי מזון והרגלי אכילה שאינם בריאים ומקדמים את אידאל הרזון, ואת קישורו של מבנה גוף רזה במיוחד עם היבטים חיוביים כמו: הצלחה, פופולריות ומשיכה. חשיפה לתוכן המציג את אידאל הרזון נמצאה קשורה לדימויי גוף נמוך ושלילי.
ישנם מסרים סותרים המציגים לנו דוגמניות רזות במיוחד בפרסומות למוצרי מזון משמינים, מסרים אלו עלולים לאתגר במיוחד את בני הנוער שחווים שינויים התפתחותיים בתחומים רגשיים וחברתיים ואשר מוטרדים מדימוי הגוף שלהם.
מחקר מצא שחשיפה למבנה גוף רזה בפרסומות מזון מובילה לדאגה בנוגע למראה הגוף בהשוואה לחשיפה לפרסומות ללא דמויות כלל ולפרסומות בהן יש דמויות בעלות מבנה גוף ממוצע. אך בניגוד לציפיות, מידת ההתאמה בין מבנה הגוף של הדמויות לבין סוג המוצר בפרסומת לא השפיעה לגמרי על רגשות בני הנוער, נראה שהם הפנימו את אידאל הרזון הבולט בפרסומות ,ולכן הם מצפים שהדמויות בפרסומות יהיו רזות והם לא מופתעים כשדמויות אלו מוצגות לצד מוצרי מזון משמינים.
מאמר 5 -
כותרת - דימוי גוף נשי: מלכוד 22 שלא נגמר לעולם
מאת - נועה בנוש
עיקרי הדברים -
אנו רגילים להסתכל במראה ולראות את הדברים "מכוערים" שבנו, במה שאנו לא מרוצים ממנו כיוון שזה הטבע האנושי, אבל כשזה נוגע לדימוי גוף, מדובר בחוסר שביעות רצון שנובעת לא רק מעצמנו אלא גם ממסרים שהוחדרו אלינו מבחוץ.
לרוב האצבע המאשימה מופנית כלפי כלי התקשורת ועולם הפרסום המציגים לנו אידאל יופי בלתי אפשרי בדמות נשים רזות, יפות וגבוהות. אך השאלה ששואלת כותבת המאמר היא, מי קבע שכך צריך להיראות גבר וכך צריכה להיראות אישה.
העובדה על איך אישה צריכה להיראות היא לא מציאותית, ואין לכל אישה את הסיכוי להצליח ולהיראות כמו אידאל היופי.
בנוסף לכך, אישה נתפסת כ"נשית" כאשר היא לובשת בגדים צמודים ונעלי עקב, מעוטרת באיפור ומטפחת ציפורניים ושיער.
אידאל היופי מוטבע בנו עד כדי כך שאנו מצייתים לו לא בגלל שהוא נכפה עלינו, אלא בגלל שאנחנו בעצמנו מאמינים שכך עלינו להיראות.
כותרת - השפעת פרסומות מזון על דימוי הגוף של צעירים
מאת - קרן איל
עיקרי הדברים -
בשנים האחרונות ניכרת דאגה בעולם מתפקידם של אמצעי התקשורת בעיצוב דימוי הגוף של קהלים וקהלים צעירים בפרט.
מחקרים מצאו שאמצעי התקשורת מקדמים מוצרי מזון והרגלי אכילה שאינם בריאים ומקדמים את אידאל הרזון, ואת קישורו של מבנה גוף רזה במיוחד עם היבטים חיוביים כמו: הצלחה, פופולריות ומשיכה. חשיפה לתוכן המציג את אידאל הרזון נמצאה קשורה לדימויי גוף נמוך ושלילי.
ישנם מסרים סותרים המציגים לנו דוגמניות רזות במיוחד בפרסומות למוצרי מזון משמינים, מסרים אלו עלולים לאתגר במיוחד את בני הנוער שחווים שינויים התפתחותיים בתחומים רגשיים וחברתיים ואשר מוטרדים מדימוי הגוף שלהם.
מחקר מצא שחשיפה למבנה גוף רזה בפרסומות מזון מובילה לדאגה בנוגע למראה הגוף בהשוואה לחשיפה לפרסומות ללא דמויות כלל ולפרסומות בהן יש דמויות בעלות מבנה גוף ממוצע. אך בניגוד לציפיות, מידת ההתאמה בין מבנה הגוף של הדמויות לבין סוג המוצר בפרסומת לא השפיעה לגמרי על רגשות בני הנוער, נראה שהם הפנימו את אידאל הרזון הבולט בפרסומות ,ולכן הם מצפים שהדמויות בפרסומות יהיו רזות והם לא מופתעים כשדמויות אלו מוצגות לצד מוצרי מזון משמינים.
מאמר 5 -
כותרת - דימוי גוף נשי: מלכוד 22 שלא נגמר לעולם
מאת - נועה בנוש
עיקרי הדברים -
אנו רגילים להסתכל במראה ולראות את הדברים "מכוערים" שבנו, במה שאנו לא מרוצים ממנו כיוון שזה הטבע האנושי, אבל כשזה נוגע לדימוי גוף, מדובר בחוסר שביעות רצון שנובעת לא רק מעצמנו אלא גם ממסרים שהוחדרו אלינו מבחוץ.
לרוב האצבע המאשימה מופנית כלפי כלי התקשורת ועולם הפרסום המציגים לנו אידאל יופי בלתי אפשרי בדמות נשים רזות, יפות וגבוהות. אך השאלה ששואלת כותבת המאמר היא, מי קבע שכך צריך להיראות גבר וכך צריכה להיראות אישה.
העובדה על איך אישה צריכה להיראות היא לא מציאותית, ואין לכל אישה את הסיכוי להצליח ולהיראות כמו אידאל היופי.
בנוסף לכך, אישה נתפסת כ"נשית" כאשר היא לובשת בגדים צמודים ונעלי עקב, מעוטרת באיפור ומטפחת ציפורניים ושיער.
אידאל היופי מוטבע בנו עד כדי כך שאנו מצייתים לו לא בגלל שהוא נכפה עלינו, אלא בגלל שאנחנו בעצמנו מאמינים שכך עלינו להיראות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה